כינוי

כִּינּוּי, כּנּוּיm. (כָּנָה) by-name, surname; attribute, substituted word. Snh.VII, 5 דנין … בכ׳ the witnesses are examined by using a substitute for the Divine Name (v. יוֹסֵי). Sot.VII, 6 במקדש … ובמדינה בכִינּוּיוֹ in the Temple the Divine Name is pronounced as it is written, in the country (outside the Temple) by its substitute (Ădonai). Ib. 38a בכ׳, opp. שם המפורש; a. e.Pl. כִּינּוּיִים, כִּינּוּיִין, כִּנּ׳. Ned.I, 1 כִּינּוּיֵי נדרים words used as substitutes for vows (נדר); ib. 2 כ׳ לחרם substitutes for ḥerem (v. חֵרֶק); a. fr.כִּינּוּיֵי כִּינּוּיִין secondary substitutes, e. g. the use of grogroth for tirosh and this for eshkol, v. גְּרוֹגֶרֶת. Tosef.Naz.II, 1; Y. ib. II, beg.51d.